עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע בתנך - מאמר ב'

עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע בתנך - מאמר ב'

	עין הרע בתנ"ך – מאמר ב' במאמר זה נביא דוגמאות נוספות מסיפורי התנ"ך, בהן מוכחת קיומה של עין הרע:   יוסף הצדיק "ויאמרו אליו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו..." (בראשית ל"ז, פסוק ח'). יוסף הצדיק מספר את אשר חלם לאחיו, שהיו שונאיו, ולכן הם הגיבו בצורה קשה מעין זו: "ויאמרו לו המלוך תמלוך..." ובמילים אחרות, מי אתה שתמלוך עלינו? ובכך גרמו שנתעכב הדבר. אבל אם לא היה מספר חלומו לאחיו ולא היו נותנים בו עין הרע, היה מקוים החלום מיד. ממקרה זה למדו חז"ל: לעולם אל יספר אדם חלומו אלא לאוהבו (ילקוט ראובני בשם הזוהר שטיין,שכנא בן מרדכי 295). כשיעקב מברך את יוסף, שכידוע היה יפה תואר ויפה מראה, הוא בוחר במילים: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין", שלא תשלוט בזרעו עין הרע (בראשית מ"ט פסוק כ"ב). גם בברכתו לנכדיו, בני יוסף, הוא לא שוכח להרחיקם מעין הרע, שנאמר: "...וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מ"ח פסוק ט"ז). רש"י מסביר שם את כוונת יעקב ב"וידגו": כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם. וכבר אמרו חכמי הגמרא: "מה דגים שבים- מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בו (מסכת ברכות כ', סוטה ל"ו).     דגים - סגולה נגד עין הרע. יש כאלה המחזיקים אקווריום עם דגים בבית, יש המחזיקים עימם מעין עין של דג (שנקרא בשם הזוהר עינא פיקחה), וזה מרמז, שכמו שעיניו של הדג אינן נעצמות לעולם, כך גם השגחת השם יתברך על האדם לעולם אינה פוסקת. העובדה שהדג מצוי מתחת למים ונסתר מעיני בני אדם מסבירה את הקשר של דג כשמירה מעין הרע, כאמור: "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין", להזכיר לאדם ללכת בדרך זו בחייו. מגלים לנו חז"ל שהסיבה שעל יוסף הצדיק לא שלטה עין הרע הינה מידה כנגד מידה: לפי שלא נסתכל במה שאינו שלו, כך אין עין של אחר יכולה לפגוע במה ששלו (דוגמה לכך ניתן לראות בסיפור יוסף ואשת פוטיפר, שככל שניסתה לפתות את יוסף, לא צלח הדבר בידה, למרות ה"מחיר" ששילם יוסף עקב כך). י"ב השבטים תקופת הרעב בארץ ישראל מאלצת את יעקב אבינו לשלוח את בניו למצרים, אשר בה שורר שפע רב (=תבואה), שפע שנאגר בשנות השובע בעצת יוסף לפרעה. עם זאת, בנשימה אחת, מזהיר אותם יעקב אביהם: "למה תתראו". במילים אחרות אומר יעקב לבניו: אתם גיבורים ונאים, אל תיכנסו בשער אחד ואל תעמדו כולם במקום אחד שלא תשלוט בכם עין הרע (מדרש רבה בראשית פרשה צא פסקה ו' ). ואכן כך פועלים האחים: "ויבואו בני ישראל ... בתוך הבאים וגו'" – האחים מטמינים את עצמם שלא יכירום כדי שלא תשלוט בהם עין הרע שכולם נאים וגיבורים" (רש"י בראשית מ"ב פסוק ה'). תפילת חנה חנה, אשת אלקנה, עקרה היתה ונהגה לעלות לרגל למשכן שילה בכדי להתפלל שתזכה לילדים, וכך ביקשה: "...ונתת לאמתך זרע אנשים..." (שמואל א', א', פסוק יא'). על כך מספרת הגמרא, שחנה ביקשה זרע המובלע בין אנשים: לא גבוה מידי ולא נמוך מידי, לא רזה מידי ולא שמן מידי, לא אדום מדי ולא לבן מדי, לא חכם מידי ולא טיפש מידי. מדוע ? מסביר שם רש"י את המילים "ולא חכם יותר מדי": "שלא יהיה מתמיה בעיניי בני אדם (שלא ימשוך תשומת לב) וידברו בו, ותשלוט בו עין הרע" (מסכת ברכות דף ל"א). משאל, חנניה ועזריה בספר דניאל פרק א' מסופר, שהנביאים חנניה, משאל ועזריה, יחד עם דניאל הוגלו מירושלים על ידי נבוכדנצאר עוד בימי המלך יהויקים (בתקופת בית ראשון). הם נבחרו מכל הילדים החכמים מכל הממלכות שנכבשו על ידי בבל, והובאו לארמונו של המלך. מסופר, שנבוכדנצאר הקים פסל זהב ענק, שסימל את מלכותה של בבל אשר לא תיגמר לעולם. נבוכדנצאר ציווה שכאשר התזמורת תנגן, כל האנשים ישתחוו לפסל. חנניה, משאל ועזריה בחרו, כמובן, שלא להשתחוות, והשמועה על כך הגיעה לאוזני המלך. עקב כך הם הובאו אל נבוכדנצאר למבחן חוזר. משעמדו בסירובם להשתחוות לפסל, הושלכו שלושתם לכבשן האש, שם בורא העולם עשה להם נס ולא נשרפו. למרבה הצער, כיוון שכל הסיפור הניסי הזה התרחש בפרהסיה, זמן קצר לאחר מכן הם נפטרו כתוצאה מעין הרע (גמרא סנהדרין צ"ג). אם כן, היכן הברכה מצויה? אמר רבי יצחק: "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: 'יְצַו ה' אִתְּךָ, אֶת הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (דברים כ"ח, פסוק י'). 'באסמיך' – דבר הסמוי מן העין" (תענית ח', מסכת בבא מציעא עמ' מ"ב).