עין הרע ע"פ רש"י

 עין הרע ע"פ רש"י

עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע בתנך - מאמר ב'

עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע בתנך - מאמר ב'

	עין הרע בתנ"ך – מאמר ב' במאמר זה נביא דוגמאות נוספות מסיפורי התנ"ך, בהן מוכחת קיומה של עין הרע:   יוסף הצדיק "ויאמרו אליו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו..." (בראשית ל"ז, פסוק ח'). יוסף הצדיק מספר את אשר חלם לאחיו, שהיו שונאיו, ולכן הם הגיבו בצורה קשה מעין זו: "ויאמרו לו המלוך תמלוך..." ובמילים אחרות, מי אתה שתמלוך עלינו? ובכך גרמו שנתעכב הדבר. אבל אם לא היה מספר חלומו לאחיו ולא היו נותנים בו עין הרע, היה מקוים החלום מיד. ממקרה זה למדו חז"ל: לעולם אל יספר אדם חלומו אלא לאוהבו (ילקוט ראובני בשם הזוהר שטיין,שכנא בן מרדכי 295). כשיעקב מברך את יוסף, שכידוע היה יפה תואר ויפה מראה, הוא בוחר במילים: "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין", שלא תשלוט בזרעו עין הרע (בראשית מ"ט פסוק כ"ב). גם בברכתו לנכדיו, בני יוסף, הוא לא שוכח להרחיקם מעין הרע, שנאמר: "...וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מ"ח פסוק ט"ז). רש"י מסביר שם את כוונת יעקב ב"וידגו": כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם. וכבר אמרו חכמי הגמרא: "מה דגים שבים- מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בו (מסכת ברכות כ', סוטה ל"ו).     דגים - סגולה נגד עין הרע. יש כאלה המחזיקים אקווריום עם דגים בבית, יש המחזיקים עימם מעין עין של דג (שנקרא בשם הזוהר עינא פיקחה), וזה מרמז, שכמו שעיניו של הדג אינן נעצמות לעולם, כך גם השגחת השם יתברך על האדם לעולם אינה פוסקת. העובדה שהדג מצוי מתחת למים ונסתר מעיני בני אדם מסבירה את הקשר של דג כשמירה מעין הרע, כאמור: "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין", להזכיר לאדם ללכת בדרך זו בחייו. מגלים לנו חז"ל שהסיבה שעל יוסף הצדיק לא שלטה עין הרע הינה מידה כנגד מידה: לפי שלא נסתכל במה שאינו שלו, כך אין עין של אחר יכולה לפגוע במה ששלו (דוגמה לכך ניתן לראות בסיפור יוסף ואשת פוטיפר, שככל שניסתה לפתות את יוסף, לא צלח הדבר בידה, למרות ה"מחיר" ששילם יוסף עקב כך). י"ב השבטים תקופת הרעב בארץ ישראל מאלצת את יעקב אבינו לשלוח את בניו למצרים, אשר בה שורר שפע רב (=תבואה), שפע שנאגר בשנות השובע בעצת יוסף לפרעה. עם זאת, בנשימה אחת, מזהיר אותם יעקב אביהם: "למה תתראו". במילים אחרות אומר יעקב לבניו: אתם גיבורים ונאים, אל תיכנסו בשער אחד ואל תעמדו כולם במקום אחד שלא תשלוט בכם עין הרע (מדרש רבה בראשית פרשה צא פסקה ו' ). ואכן כך פועלים האחים: "ויבואו בני ישראל ... בתוך הבאים וגו'" – האחים מטמינים את עצמם שלא יכירום כדי שלא תשלוט בהם עין הרע שכולם נאים וגיבורים" (רש"י בראשית מ"ב פסוק ה'). תפילת חנה חנה, אשת אלקנה, עקרה היתה ונהגה לעלות לרגל למשכן שילה בכדי להתפלל שתזכה לילדים, וכך ביקשה: "...ונתת לאמתך זרע אנשים..." (שמואל א', א', פסוק יא'). על כך מספרת הגמרא, שחנה ביקשה זרע המובלע בין אנשים: לא גבוה מידי ולא נמוך מידי, לא רזה מידי ולא שמן מידי, לא אדום מדי ולא לבן מדי, לא חכם מידי ולא טיפש מידי. מדוע ? מסביר שם רש"י את המילים "ולא חכם יותר מדי": "שלא יהיה מתמיה בעיניי בני אדם (שלא ימשוך תשומת לב) וידברו בו, ותשלוט בו עין הרע" (מסכת ברכות דף ל"א). משאל, חנניה ועזריה בספר דניאל פרק א' מסופר, שהנביאים חנניה, משאל ועזריה, יחד עם דניאל הוגלו מירושלים על ידי נבוכדנצאר עוד בימי המלך יהויקים (בתקופת בית ראשון). הם נבחרו מכל הילדים החכמים מכל הממלכות שנכבשו על ידי בבל, והובאו לארמונו של המלך. מסופר, שנבוכדנצאר הקים פסל זהב ענק, שסימל את מלכותה של בבל אשר לא תיגמר לעולם. נבוכדנצאר ציווה שכאשר התזמורת תנגן, כל האנשים ישתחוו לפסל. חנניה, משאל ועזריה בחרו, כמובן, שלא להשתחוות, והשמועה על כך הגיעה לאוזני המלך. עקב כך הם הובאו אל נבוכדנצאר למבחן חוזר. משעמדו בסירובם להשתחוות לפסל, הושלכו שלושתם לכבשן האש, שם בורא העולם עשה להם נס ולא נשרפו. למרבה הצער, כיוון שכל הסיפור הניסי הזה התרחש בפרהסיה, זמן קצר לאחר מכן הם נפטרו כתוצאה מעין הרע (גמרא סנהדרין צ"ג). אם כן, היכן הברכה מצויה? אמר רבי יצחק: "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: 'יְצַו ה' אִתְּךָ, אֶת הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (דברים כ"ח, פסוק י'). 'באסמיך' – דבר הסמוי מן העין" (תענית ח', מסכת בבא מציעא עמ' מ"ב).

עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע בתנך - מאמר א'

עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע בתנך - מאמר א'

עין הרע בתנ"ך – מאמר א'

התופעה
שנקראת עין הרע מופיעה לאורך סיפורי התנ"ך לא מעט, בהזדמנויות שונות,
במצבים שונים ובספרים שונים, מה שמוכיח את אמיתות התופעה והאמונה בה , לא
רק על ידי אנשים מן המניין אלא גדולי עולם כדוגמת אברהם אבינו, שרה אימנו,
אלישע הנביא ועוד.

שרה אימנו

התורה
מספרת לנו ששרה אימנו היתה עקרה ובעקבות כך הוכנסה הגר, כשפחה, לביתו של
אברהם כדי שיתקיים זרעו. מיד לאחר שהתעברה הגר בפעם הראשונה, היא החלה
מזלזלת בגברתה שרה, ועל כך באה שרה בטענה אל אברהם: "חמסי עליך", ובמילים
אחרות, מדוע אתה שומע את חרפתי ושותק, הרי "אנכי נתתי שפחתי בחיקך ...
ישפוט השם ביני ובינך" (בראשית ט"ז, פסוק ה'). על הפסוק הזה מלמדים אותנו
חז"ל, שהכניסה שרה עין הרע בהגר ובעקבות כך הגר הפילה את עוברה. זאת גם
הסיבה, שלאחר שהגר בורחת מביתו של אברהם, מבשר לה המלאך: "שובי אל גברתך
... הנך הרה ויולדת בן וקראת את שמו ישמעאל", זאת אומרת שהפעם כבר אין סכנה
להפלת הילד והוא יחיה (עיין רש"י במקום).

הגר
חוזרת ומגדלת את בנה ישמעאל והנה שרה שוב, לפי מדרגתה, מקפידה עליהם. הפעם
על שהגר אינה משגיחה כראוי על בנה, שאינו מכבד את כללי ההתנהגות בבית
אביו, אברהם. כמו כן היא חוששת שהתנהגותו הבלתי הולמת של ישמעאל תשפיע לרעה
על יצחק ולכן נותנת בו עין הרע אף ללא רצון או כוונה תחילה. על כך כתוב
בבראשית כ"א, פסוק יד': "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וייתן אל
הגר, שם על שכמה ואת הילד וישלחה...". מפרש שם רש"י בשם המדרש "ואת הילד": אף את הילד שם אברהם על שכמה מכיוון שהכניסה בו שרה עין הרע ולא יכול היה ללכת ברגליו ( רש"י, שם).

וזו לשון המדרש, בראשית רבה פ' נ"ג סימן ו':

"ואת הילד" – בן עשרים ושבע שנים היה אז, ואתה אמרת 'שם על שכמה' – אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע ונכנסה בו חמה ואכאבית (סוגי מחלות).

מעט אחרי כן, מסופר כי שרה גם כן נפקדת: "והשם פקד את שרה , כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר "
(בראשית כ"א, פסוק א'). אמנם קשה שלא לתהות, האם כל ההתרחשויות שקרו עד כה
בינה לבין הגר עברו בשתיקה? תשובה לכך אנו מקבלים בתלמוד ירושלמי (
סנהדרין פ"א ה"א): אמרו חז"ל: "כל מקום שנאמר "השם" פירושו: הוא ובית דינו.
הכוונה היא, שבורא העולם מערב פה שני כוחות: דין ורחמים. ואכן שני כוחות
אלה היו מעורבים בפקידת שרה. בתחילת הפסוק נכתב: "כאשר אמר", כשאמירה הינה
לשון קלה יותר והכוונה פה למידת הרחמים, ובסופו של הפסוק נכתב: "כאשר דבר",
כשדיבור הינו ביטוי להתבטאות קשה יותר, הנחשבת למידת הדין.

וכל זה למה?

משום
שמשורת הדין לא הייתה ראויה שרה להתעבר מאברהם אבינו, וזאת בעקבות חטאה,
שהכניסה עין הרע בהגר וגרמה להפלת עוברה. אלא משום שהשם יתברך הבטיח לאברהם
שיהיו לו בנים משרה, שיתף בפקידתה את מידת הרחמים, וזה מה שאמר הכתוב:
"והשם פקד את שרה אשר אמר לאברהם", לפי שעם הצדיקים הקב"ה מדקדק כחוט השערה (בראשית שטיין שכנא בן מרדכי 196).

 

עין הרע - אין פירוש הדבר שהעין עצמה רעה, אלא זהו רוע פנימי המוקרן דרך העין, ונובע בדרך כלל ממידת הקנאה.

 

יצחק אבינו

 

לאחר
עקדת יצחק מציין הפסוק: "וילכו שניהם יחדיו אל באר שבע...." ( בראשית כ"ב ,
פסוק י"ט). מסבירים חז"ל שלמרות שביתו של אברהם היה בחברון, לא חזר לשם
לאחר העקדה, אלא הלך עם יצחק לבאר שבע, וזאת מכיוון שאברהם אבינו פחד
שאנשים יתמהו על כך שיצחק חזר לאחר שהיה אמור לעלות לעולה, ותשלוט בו עין
הרע. לכן הלך לבאר שבע, מקום שאין מכירים אותו. אולם, לאחר ששמע אברהם ששרה
נפטרה, שוב לא היה חשש לעין הרע, מפני שאנשים במצב כזה פחות עסוקים
בלהתפעל ויותר טרודים בלרחם ולנחם, ולכן רק אז חזר לחברון.

 

(מאמר המשך בנושא מצוי באתר בשם "עין הרע בתנ"ך - מאמר ב')

עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע - מבוא

עולמות נפגשים - מיסטיקה - מאמרים - עין הרע - מבוא

עין הרע

מבוא

העתון
הרוסי "איליוסטריראוואנסקי מיר" בגליונות 2, 3 (1881) הביא עובדה מעניינת:
הממשלה מסרה לחכמי האקדמיה בפטרבורג את אחד האסירים שנידון למוות , לעשות
בו ניסיונות כדי לבחון עד כמה גדול כוחם של מבטי העיניים. לשם כך הרעיבו
הפרופסורים את האסיר במשך שלושה ימים רצופים, ואחר כך הניחו לנגד עיניו
כיכר לחם באופן שלא יוכל לגעת בו. בראות האסיר את הלחם, שלח בו חיצי עיניו
במבט כה חזק עד שאחז אותו בולמוס. מאוחר יותר מצאו הבוחנים כי הכיכר היתה
מלאה ברעלים חזקים עד מאוד.

מספר הבן
איש חי (מגדולי רבני בבל בדור הקודם ), על איש עשיר אחד, שהיתה לו כוס יקרה
בצבע לבן, עשויה זכוכית ומדהימה ביופייה, אשר הוריש לו אביו. יום אחד ערך
העשיר סעודה בביתו, והנה הביאו לפניו את אותה כוס יקרה בכדי שישתה ממנה.
בין האורחים התגלה אדם שיש לו עין הרע קשה מאד. הסתכל אותו אדם על הכוס
בהתפעלות, וכעבור זמן קצר ביותר היא נפלה ונשברה. לאחר כרבע שעה נפלה על
העשיר אבן גדולה מן התקרה, והוא מת. יוצא מכך, אומר הבן איש חי, שעין הרע
מסוגלת לפגוע הן בממונו של אדם והן באדם עצמו.

 

מהו כוחה הבלתי מפוענח של תופעת העין הרע, מהי הגדרתה וכיצד ניתן למנוע אותה?

פירוש
המושג "עין הרע" הינו כוח רוחני פנימי (או אנרגיה שלילית אם תרצו), המוקרן
דרך עינו של האדם כלפי אדם או חפץ כלשהו, ויש ביכולתו להזיק. הסיבה שלא
אומרים "עין רעה" בלשון נקבה, אלא "עין הרע" בלשון זכר, נעוצה בעובדה שאין
העין עצמה מזיקה, אלא אותו כוח פנימי המוקרן דרך העין.

פעמים
רבות הסיבה לעין הרע נקראת: "צרות עין", והכוונה היא לצער הנגרם לאדם
בעקבות דבר שהוא רואה אצל חבר. פעמים רבות נובע צער זה מכוח הקנאה, אשר
מקורו ביסוד האש שבאדם. יש בכוחה של אותה אנרגיה שלילית לפגוע גם באדם
המקנא בעצמו, כמו שאומר הפסוק: "רקב עצמות קנאה". משמעות הדבר היא, שהקנאה
גורמת לריקבון בעצמות האדם, וזאת בנוסף לנזק שנגרם לאובייקט בו הוא מתבונן
באותו הרגע. כוחה של עין הרע מיוחד בכך שהיא מסוגלת להזיק לזולת על ידי
מחשבה ורצון בלבד, ואכן בתנאים מסוימים כוח המחשבה הוא כה חזק, עד שיש
ביכולתו להוציא את הרצון מהכוח אל הפועל- ובאמת להזיק.

הרב
דסלר, בספרו "מכתב לאליהו", כותב שהשם יתברך ברא את האדם עם כוחות ורצונות
כבירים, היכולים לפעול הן לטוב והן למוטב, כפי שנאמר בבראשית פרק ט', פסוק
ו': 'בצלם אלוקים עשה את האדם'. אצל הקב"ה עצם הרצון יוצר מציאות, שנאמר,
'ברוך שאמר (=רצה) והיה העולם', ואילו אצל האדם ישנו מרחק בין המחשבה
למעשה. דהיינו, שאצל האדם יש צורך בתהליך של תרגום המחשבה לרצון, והוצאת
שניהם מן הכוח אל הפועל. אולם הקב"ה הטביע באדם כוח מיוחד (ובכלל כוח זה גם
תופעת העין הרע), אשר בתנאים מסוימים מאפשר לאדם לפעול ולהשפיע על ידי כוח
הרצון בלבד" (מכתב לאליהו חלק ג' עמ' 97).

 

החיים תלויים בצבע המשקפיים שלך - המציאות תישאר אותה מציאות, אך אם צבע המשקפיים שלך יהיה ורוד, אתה תראה ורוד. אם צבע המשקפיים יהיה שחור, אתה תראה שחור. כך גם לגבי הזולת, אם לא נקנא באחר ובמה שיש לו, ונראה הכול בעין טובה, לא נרגיש סיבה לצער וכאב כאילו הדבר נלקח מאיתנו, ונרבה שלום ואחווה בעולם.

כשאדם
מקנא בהצלחת הזולת או ברכוש הזולת, הרי יש גורם וסיבה לקנאתו, זאת אומרת
ע"י שראובן מפרסם את הצלחתו בתחום מסוים, ו/או את נכסיו המרובים, הרי הוא
גורם לשמעון שיקנא בו ושיעבור על איסור "לא תחמוד". וכעין שאמר יעקב אבינו
לבניו ברדתם למצרים: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה
תתראו" (בראשית מ"ב, פסוק א'). פירש רש"י: 'למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל
ובני עשיו כאילו אתם שבעים, כי באותה שעה עדיין היתה להם תבואה'. כלומר,
שעל ידי שתראו את עצמכם ואת נכסיכם ברבים, תהיו אתם האחראים לקנאתם של
אחרים.

א. פלאגי,
רחמים ניסים יצחק בן חיים אמר: "הקנאה ועין הרע הם דבר אחד". ובאותו
עניין, ביארו את מאמר הגמרא במסכת תמיד ל"ב: "מה יעביד איניש וימות יחיה את
עצמו". כלומר, מה יעשה אדם וימות, יחיה את עצמו. וכתב המפרש: "יחיה את
עצמו" – יגביה את עצמו, ומתוך כך יתנו בו הבריות עין הרע, ויקנאו בו
וימות". מכאן אנו למדים, כי אדם המעורר על עצמו את קנאת הזולת, גורם על ידי
כך נזק רוחני לחברו, לפי שהכשילו באיסור של קנאה ושנאה, ועל כן נתבע מן
השמים על גרימת בחירה רעה לחברו, ומחוקי הנהגת משפט השם יתברך, כעונש על כך
שמעורר עליו את קנאת חברו, יש כוח ביד חברו להזיק לו על ידי כוח הרצון
בלבד.

אמר החזון
איש, שכאשר ישנו בלאו הכי קטרוג מסוים על האדם בגלל מעשה שעשה בעבר, יש
כוח ביד המקלל אותו לעורר עליו עונש. ומוסיף הרב ואומר: "מסודות הבריאה, כי
האדם במחשבתו מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה, ומחשבתו הקלה תוכל לשמש
גורם להרס ולחורבן של גשמים מוצקים...", כמו שאומרת הגמרא (במסכת פסחים דף
נ', ע"מ ב'): 'איידי דנפיש אפחזייהו שלטא ביה עינא'. פירוש: כאשר בני אדם
מתפעלים על מציאות מוצלחת הם מעמידים את המציאות הזו בסכנה" (ליקוטים לחושן משפט ס' כ"א)/ (חושן משפט דף רנ"ה).

ainhara - ainhara.pdf

ainhara - ainhara.pdf

עין הרע | הידברות

עין הרע | הידברות

עין הרע | עולמות - לימוד בעיון

עין הרע | עולמות - לימוד בעיון

עין הרע

 

 

תקציר השיעור

א. בדברי חז"ל בגמרא
ובמדרשים דובר רבות על ההיזק ב"עין הרע", עד שאמר רב: "תשעים ותשעה
[נפטרים] בעין
רעה, ואחד בדרך ארץ". ויש לברר ולהגדיר את מהות
ההיזק בעין הרע, ואופני נתינתה.



ב. כמו כן יש לעיין, האם כוחה של
עין הרע בראייה או גם במחשבה.



ג. ביאור דברי רבי יצחק שהברכה
מצויה רק "בדבר שאין העין שולטת בו".



ד. וביסוד הדברים יש לעיין, האם
יש איסור מעיקר הדין בהטלת עין הרע
[ומה המקור לאיסור], או שיש להימנע מכך מ"מידת חסידות"
בעלמא.



ה. עוד יש לעיין האם המזיק את
רכוש חברו בעין הרע, נחשב כמזיק בידים ממש וחייב לשלם בעד הנזק שגרם [דיני
מזיק על ידי "סגולה"].



ו.
עין הרע הלכה למעשה:



עליה
לתורה שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה • חופה אחת לשני חתנים • מילת שני תינוקות יחד •  הבטה
בטובתו של חברו • מחיצה
בגינת שותפים • הצנעת
מציאה מאורחים • יציאה
עם קמיע בשבת • שמות
זהים לחתן ולחמיו לכלה ולחמותה • נישואי
שני אחים לשתי אחיות.



ז. שליטת
עין הרע בדברים שבקדושה • בדברים
המצויים בעולם • עין
הרע בזמן הזה.



•  
•   •



ח. יש הסוברים שכל מי שאינו חושש
מעין הרע, אינו נפגע, באומרם "מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה",
והשאלה היא, האם יש להנחה זו על מה לסמוך.



ט. דרכים
וסגולות להינצל מעין הרע:



אמירת
"בלי עין הרע ו"בן פורת יוסף" • ציור צורת כף היד עם חמש אצבעות ואות ה"א ["חמשׂה"]
• אמירת
י"א פסוקים המתחילים באות נו"ן • "שיר המעלות אשא עיני אל ההרים" • ט"ו מזמורי שיר המעלות • סגולות נוספות.

א. בדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים הוזכר רבות ההיזק
ב"עין הרע", נציין לכמה מקורות בזה:



• רב יהודה אמר במסכת בבא מציעא [1] שאין לקנות
קרקע סמוך לעיר כי "עין בני אדם שולטת בה תמיד" [רש"י].



• רב חידש בסוגיא שם [1] כי "אסור לאדם
שיעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה" ["שלא יפסידנה בעין
הרע", רש"י]. ודין
זה נפסק להלכה בשו"ע [4] חו"מ סי' שעח סע' ה) "אפילו בראייתו אם יש בו היזק לחברו אסור להסתכל
בו, לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה" [ובקיצור
שו"ע [4] הוסיף: "ומכל שכן שאסור להסתכל בחברו בענין שיש לחוש שיזיקו בעין
הרע. ואפילו בעסקיו ובמעשיו שאין בהם חשש היזק עין הרע, אם עושה בביתו וברשותו, אסור
לראות שלא מדעתו, כי שמא אינו חפץ שידעו אחרים במעשיו ועסקיו"].



• ועוד אמר שם רב: "והסיר ה' ממך כל חולי,
זו עין" ["דבר שכל חלאים תלויים בו, וזו העין, עין רעה",
רש"י].



•
ולא זו בלבד אלא שאמר שם רב: "תשעים ותשעה [נפטרים] בעין רעה, ואחד בדרך ארץ".



• במסכת בבא בתרא [1] מובאת עצת יהושע בן נון
לבני יוסף "החביאו עצמכם ביערים, שלא תשלוט בכם עין הרע".



• במסכת בבא מציעא [2] מבואר כי המוצא אבידה,
צריך להצניעה מעיני האורחים הבאים לביתו "משום עינא" ["שתשלוט
בה עין הרע של האורחים", רש"י שם]. ובהלכה זו נתחדש כי בקנאתו של אדם על חפץ יפה הוא גורם
עין הרע לבעליו של החפץ, גם כשזהותו אינה ידועה לו [להלן [אות ג]
נביא
הלכות נוספות שיסודן מציאות של עין הרע].



• בילקוט שמעוני [2] מובא, מאמרו של יעקב אבינו לבניו
"למה תתראו", שציווה להם "אל תהיו כולכם נכנסים בפתח אחד, ולא תעמדו
כולכם במקום אחד, שלא תשלוט בכם עין הרע".



• בפרשת כי תשא [2] מפורש הטעם למנין בני ישראל
בשקלים כדי ש"לֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"
["שהמנין שולט בו עין הרע והדבר בא עליהם כמו שמצינו בימי דוד",
רש"י שם].



• ציפורה נקראה "אִשָּׁה כֻשִׁית" [2],
על שם נויה "כאדם הקורא את בנו נאה כושי, כדי שלא תשלוט בו עין רעה".




ואמנם בתפילותינו
מידי בוקר [2] אנו מבקשים מהקב"ה שיצילנו מהעין הרע.



ויש לברר ולהגדיר
את מהות ההיזק בעין הרע. והאם כוחה של עין הרע בראייה או גם במחשבה.



כמו כן צ"ב האם
יש איסור מעיקר הדין בהטלת עין הרע, או שיש להימנע מכך מ"מידת
חסידות" בעלמא.



•   •   •



ב. מהות עין הרע
• איסור או מידת חסידות



בביאור מהות ההיזק
בעין הרע כתב המהר"ל [2] "כי נחשב מי שהוא רע עין לגודל רוע הפעל
הוא כמו שפיכת דמים", ומוסיף: "כי עין הרע יש בו כח אשיי שורף
ומקבל האדם היזק מן המזיק אשר יש לו כח אשיי שורף, כי העין הזה שורף כמו האש שהוא שורף".
והחזון איש כתב [2] שכח עין הרע הוא "מסודות הבריאה, כי האדם במחשבתו
הוא מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה, ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרס ולחורבן
של גשמים מוצקים. ומכל מקום הכל בידי שמים, וכל שלא נגזר עליו בדין שמים לאבדן,
הדבר ניצל. אבל כשנגזר הדבר לאבד, מתגלגל הדבר לפעמים ע"י שימת עין תמהון על
הדבר, ועל ידי זה הוא כלה". והוסיף: "ויתכן דכל שהאדם במעלה יתירה, כל
סגולותיו ובחינותיו יתירות, ועינו יותר פועלת" [וראה בספר שער
ראובן [10] הליכות ומנהגי ישראל, הרב ראובן כמיל, ירושלים תשס"ח) במה שהביא
[אות ג-ד-ו] בעניין מהות ההיזק ע"י עין הרע, והיזק ע"י בעל בחירה,
ובאופני נתינת עין הרע].



והנה בדברי
המהר"ל הנ"ל [2] מפורש כי פעולת עין הרע היא "כמו שפיכות דמים",
ומשמע שיש איסור מעיקר הדין לתת עין הרע. וכן נראה גם מדברי ספר חסידים [4]
שכתב: "יש גוזל ואינו נראה, זה הדר עם בני אדם ועינו רעה בשלהם",
ומתבאר כי הנותן עין רעה בחברו נקרא "גזלן". ברם הרמב"ם נקט
להלכה [3] שאין צורך בכותל בגובה ד' אמות בין גינה לגינה, כי דברי הגמרא [1] שאסור
לאדם לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה אינם אלא דברי חסידות,
יעו"ש במגיד משנה, ובספר עין הרע בעין היהדות [4] שביאר את דבריו, וסיכם את
השיטות בנדון [5].



ועוד כתב בספר עין
הרע בעין היהדות [12] לדון האם כוחה של עין הרע בראייה או גם במחשבה,
וביאר שהדבר תלוי בגישות השונות ביחס למקור כוחה של עין הרע - בארס על טבעי
הקיים בעין האדם להזיק, שאכן פועל רק בראיה. או במידת הדין המתעוררת
על האדם לשופטו אם ראוי לקבל טובה מן הדין, אשר יכול לפעול גם במחשבה.



ג. עין הרע הלכה
למעשה



• עליה לתורה
שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה - מרן השו"ע  פסק בהלכות קריאת
ספר תורה [3] "יכולים לקרות שני אחים זה אחר זה, והבן אחר האב, ואין מניחים
אלא בשביל עין הרע". ופסק המשנה ברורה [3] ס"ק יט) שאיסור זה נותר על כנו גם אם הם אומרים שאינם
מקפידים על עין הרע [וראה בספר פסקי תשובות [3] פרטי דין זה].



• חופה אחת לשני
חתנים - הרמ"א פסק
בהלכות קידושין [7] "ויש אומרים דאין לברך לב' חתנים ביחד משום עין הרע,
וכן נוהגים לעשות לכל אחד חופה בפני עצמו ולברך לכל אחד".



• מילת שני
תינוקות יחד - בהלכות מילה
פסק השו"ע [7] "מי שיש לו שני תינוקות למול, יברך ברכה אחת
לשניהם". ואמנם הב"ש באבן העזר [7] נקט כי לדעת הרמ"א שאין  לברך לב' חתנים ביחד משום עין הרע, הוא הדין
שאין לברך על שני מילות ברכה אחת. ברם הט"ז בהלכות מילה [7] כתב שיש לחלק בין
הנדונים, יעו"ש בדבריו.



• נישואי שני
אחים לשתי אחיות -  בספר חסידים [7] כתב לאיסור, ועי' במה שדן
בדבריו בשו"ת יביע אומר [7].



וראה בספר עין הרע
בעין היהדות [8] עוד הלכות שביסודם עומד החשש מעין הרע - הזכרת נשמות •
שליח ציבור ובעל תוקע  • שמות זהים לחתן
ולחמיו לכלה ולחמותה • יציאה עם קמיע נגד עין הרע שבת.



 ד. המזיק את
רכוש חברו בעין הרע



הנה כי כן, נתברר
לעיל שיש איסור להזיק בעין הרע, ויש לעיין האם יש לחייב את המזיק
את רכוש חברו בעין הרע בתשלומי הנזק שגרם. ומדברי הספר חסידים
הנ"ל [3]  שהנותן עין הרע נחשב
"גזלן", היה נראה שחייב לשלם על נזקי עין הרע. וראה בדברי הקהילות יעקב
[6] שדן בהרחבה "בדבר מזיק על ידי סגולה", וכתב שהסיבה שחז"ל
הזכירו רק את האיסור לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה, ולא כתבו
שחייב לשלם אם נגרם על ידי הבטתו נזק היא בגלל ש"אי אפשר להוכיח בבירור
שעל ידי ההבטה שלו בא ההיזק. אבל אין הכי נמי, דאילו יתברר שהבטתו הזיק, היה חייב
בתשלומים כדין אדם המזיק". ועי' סיכום הדברים בספר עין הרע בעין
היהדות [12].



•   •   •



ה. במה אין
שליטה לעין הרע



• דבר הסמוי
מהעין - במסכת בבא מציעא [2]
מבואר ש"אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". ועי' בספר עין
הרע בעין היהדות [12] במה שכתב בביאור דבריו, ובמה שביאר [8] כי מדברי הגמרא במסכת
בבא מציעא [1] שהמוצא אבידה צריך להצניעה מעיני האורחים הבאים לביתו "משום
עינא", יש ללמוד שלא יועיל לאדם להסתיר את זהותו שהוא בעל הממון בכדי
למנוע מעצמו עין הרע, אלא הוא צריך להסתיר את הממון עצמו.



• דבר שבקדושה -
בספר שער ראובן [11] אות ו)
ביאר את דברי הגמרא בברכות [1]
שעין הרע לא שולטת בזרעו של יוסף, כי אין עין הרע שולט בדבר שיש בו קדושה [ולכן יצחק
אבינו הפריש מעשר לאחר שמדד את ממונו, להצילו מעין הרע].



• בדברים
המצויים בעולם - באגרות משה
[9] מבואר שיש לחוש לעין הרע "רק בדבר שלא מצוי לפי דרך העולם, ולא לדברים
מצויים". ולכן כאשר אשה צעירה אינה מתעברת, אין לה לחוש כלל שהדבר נובע מעין
הרע שנתנו בה.



• עין הרע בזמן
הזה - בדברי החיד"א
בפירושו ברית עולם לספר חסידים [7] מבואר שיש לחוש לעין הרע בזמן הזה יותר מזמן
הגמרא. ברם לדעת הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר [7] בזמן הזה אין לחוש כל
כך לעין הרע. ובטעם הדבר כתב בספר שער ראובן [10] "משום שהסט"א יונקת
מהקדושה, וכיון שנתמעטה הקדושה, ה"ה לסט"א", יעו"ש.



 ו. "מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה"



בספר שער ראובן [10] אות ב)
הביא מדברי הסוברים שכל מי שאינו
חושש מעין הרע, אינו נפגע, על פי דברי הגמרא בפסחים [9] בענין החשש
ל"זוגות" באומרם "מאן דלא קפיד לא קפיד בהדיה". וכן
פשטות משמעות דברי האגרות משה [9], ומשמע כן גם בדברי הגר"ע יוסף ביביע אומר
[7]. ברם בספר עין הרע בעין היהדות [9] ביאר בהרחבה כי להנחה זו אין על מה לסמוך,
יעו"ש בראיות שהביא לדבריו, ומסר כן גם בשם הגר"ח קנייבסקי.



 ז. דרכים
וסגולות להינצל מעין הרע



• אמירת
"בלי עין הרע ו"בן פורת יוסף" - פלא יועץ [12], ובספר עין הרע בעין היהדות [13].



• ציור צורת כף
היד עם חמש אצבעות ואות ה"א ["חמשׂה"] - בן איש חי [12].



• אמירת
י"א פסוקים המתחילים באות נו"ן - כפי שנדפס בסידורים [13], ועי' בטעם הדבר בפירוש רבנו
בחיי [13].



• סגולות נוספות
- ראה בפלא יועץ [12], ובספר
עין הרע בעין היהדות [13]

 [*] שיעור
זה נכתב על פי הספר 'עין הרע בעין היהדות', מאת הרב משה יגודיוב, ירושלים
תש"ע.