עין הרע בתנ"ך – מאמר א'
התופעה
שנקראת עין הרע מופיעה לאורך סיפורי התנ"ך לא מעט, בהזדמנויות שונות,
במצבים שונים ובספרים שונים, מה שמוכיח את אמיתות התופעה והאמונה בה , לא
רק על ידי אנשים מן המניין אלא גדולי עולם כדוגמת אברהם אבינו, שרה אימנו,
אלישע הנביא ועוד.
שנקראת עין הרע מופיעה לאורך סיפורי התנ"ך לא מעט, בהזדמנויות שונות,
במצבים שונים ובספרים שונים, מה שמוכיח את אמיתות התופעה והאמונה בה , לא
רק על ידי אנשים מן המניין אלא גדולי עולם כדוגמת אברהם אבינו, שרה אימנו,
אלישע הנביא ועוד.
שרה אימנו
התורה
מספרת לנו ששרה אימנו היתה עקרה ובעקבות כך הוכנסה הגר, כשפחה, לביתו של
אברהם כדי שיתקיים זרעו. מיד לאחר שהתעברה הגר בפעם הראשונה, היא החלה
מזלזלת בגברתה שרה, ועל כך באה שרה בטענה אל אברהם: "חמסי עליך", ובמילים
אחרות, מדוע אתה שומע את חרפתי ושותק, הרי "אנכי נתתי שפחתי בחיקך ...
ישפוט השם ביני ובינך" (בראשית ט"ז, פסוק ה'). על הפסוק הזה מלמדים אותנו
חז"ל, שהכניסה שרה עין הרע בהגר ובעקבות כך הגר הפילה את עוברה. זאת גם
הסיבה, שלאחר שהגר בורחת מביתו של אברהם, מבשר לה המלאך: "שובי אל גברתך
... הנך הרה ויולדת בן וקראת את שמו ישמעאל", זאת אומרת שהפעם כבר אין סכנה
להפלת הילד והוא יחיה (עיין רש"י במקום).
מספרת לנו ששרה אימנו היתה עקרה ובעקבות כך הוכנסה הגר, כשפחה, לביתו של
אברהם כדי שיתקיים זרעו. מיד לאחר שהתעברה הגר בפעם הראשונה, היא החלה
מזלזלת בגברתה שרה, ועל כך באה שרה בטענה אל אברהם: "חמסי עליך", ובמילים
אחרות, מדוע אתה שומע את חרפתי ושותק, הרי "אנכי נתתי שפחתי בחיקך ...
ישפוט השם ביני ובינך" (בראשית ט"ז, פסוק ה'). על הפסוק הזה מלמדים אותנו
חז"ל, שהכניסה שרה עין הרע בהגר ובעקבות כך הגר הפילה את עוברה. זאת גם
הסיבה, שלאחר שהגר בורחת מביתו של אברהם, מבשר לה המלאך: "שובי אל גברתך
... הנך הרה ויולדת בן וקראת את שמו ישמעאל", זאת אומרת שהפעם כבר אין סכנה
להפלת הילד והוא יחיה (עיין רש"י במקום).
הגר
חוזרת ומגדלת את בנה ישמעאל והנה שרה שוב, לפי מדרגתה, מקפידה עליהם. הפעם
על שהגר אינה משגיחה כראוי על בנה, שאינו מכבד את כללי ההתנהגות בבית
אביו, אברהם. כמו כן היא חוששת שהתנהגותו הבלתי הולמת של ישמעאל תשפיע לרעה
על יצחק ולכן נותנת בו עין הרע אף ללא רצון או כוונה תחילה. על כך כתוב
בבראשית כ"א, פסוק יד': "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וייתן אל
הגר, שם על שכמה ואת הילד וישלחה...". מפרש שם רש"י בשם המדרש "ואת הילד": אף את הילד שם אברהם על שכמה מכיוון שהכניסה בו שרה עין הרע ולא יכול היה ללכת ברגליו ( רש"י, שם).
חוזרת ומגדלת את בנה ישמעאל והנה שרה שוב, לפי מדרגתה, מקפידה עליהם. הפעם
על שהגר אינה משגיחה כראוי על בנה, שאינו מכבד את כללי ההתנהגות בבית
אביו, אברהם. כמו כן היא חוששת שהתנהגותו הבלתי הולמת של ישמעאל תשפיע לרעה
על יצחק ולכן נותנת בו עין הרע אף ללא רצון או כוונה תחילה. על כך כתוב
בבראשית כ"א, פסוק יד': "וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וייתן אל
הגר, שם על שכמה ואת הילד וישלחה...". מפרש שם רש"י בשם המדרש "ואת הילד": אף את הילד שם אברהם על שכמה מכיוון שהכניסה בו שרה עין הרע ולא יכול היה ללכת ברגליו ( רש"י, שם).
וזו לשון המדרש, בראשית רבה פ' נ"ג סימן ו':
"ואת הילד" – בן עשרים ושבע שנים היה אז, ואתה אמרת 'שם על שכמה' – אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע ונכנסה בו חמה ואכאבית (סוגי מחלות).
מעט אחרי כן, מסופר כי שרה גם כן נפקדת: "והשם פקד את שרה , כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר "
(בראשית כ"א, פסוק א'). אמנם קשה שלא לתהות, האם כל ההתרחשויות שקרו עד כה
בינה לבין הגר עברו בשתיקה? תשובה לכך אנו מקבלים בתלמוד ירושלמי (
סנהדרין פ"א ה"א): אמרו חז"ל: "כל מקום שנאמר "השם" פירושו: הוא ובית דינו.
הכוונה היא, שבורא העולם מערב פה שני כוחות: דין ורחמים. ואכן שני כוחות
אלה היו מעורבים בפקידת שרה. בתחילת הפסוק נכתב: "כאשר אמר", כשאמירה הינה
לשון קלה יותר והכוונה פה למידת הרחמים, ובסופו של הפסוק נכתב: "כאשר דבר",
כשדיבור הינו ביטוי להתבטאות קשה יותר, הנחשבת למידת הדין.
(בראשית כ"א, פסוק א'). אמנם קשה שלא לתהות, האם כל ההתרחשויות שקרו עד כה
בינה לבין הגר עברו בשתיקה? תשובה לכך אנו מקבלים בתלמוד ירושלמי (
סנהדרין פ"א ה"א): אמרו חז"ל: "כל מקום שנאמר "השם" פירושו: הוא ובית דינו.
הכוונה היא, שבורא העולם מערב פה שני כוחות: דין ורחמים. ואכן שני כוחות
אלה היו מעורבים בפקידת שרה. בתחילת הפסוק נכתב: "כאשר אמר", כשאמירה הינה
לשון קלה יותר והכוונה פה למידת הרחמים, ובסופו של הפסוק נכתב: "כאשר דבר",
כשדיבור הינו ביטוי להתבטאות קשה יותר, הנחשבת למידת הדין.
וכל זה למה?
משום
שמשורת הדין לא הייתה ראויה שרה להתעבר מאברהם אבינו, וזאת בעקבות חטאה,
שהכניסה עין הרע בהגר וגרמה להפלת עוברה. אלא משום שהשם יתברך הבטיח לאברהם
שיהיו לו בנים משרה, שיתף בפקידתה את מידת הרחמים, וזה מה שאמר הכתוב:
"והשם פקד את שרה אשר אמר לאברהם", לפי שעם הצדיקים הקב"ה מדקדק כחוט השערה (בראשית שטיין שכנא בן מרדכי 196).
שמשורת הדין לא הייתה ראויה שרה להתעבר מאברהם אבינו, וזאת בעקבות חטאה,
שהכניסה עין הרע בהגר וגרמה להפלת עוברה. אלא משום שהשם יתברך הבטיח לאברהם
שיהיו לו בנים משרה, שיתף בפקידתה את מידת הרחמים, וזה מה שאמר הכתוב:
"והשם פקד את שרה אשר אמר לאברהם", לפי שעם הצדיקים הקב"ה מדקדק כחוט השערה (בראשית שטיין שכנא בן מרדכי 196).
 |
עין הרע - אין פירוש הדבר שהעין עצמה רעה, אלא זהו רוע פנימי המוקרן דרך העין, ונובע בדרך כלל ממידת הקנאה. |
יצחק אבינו
לאחר
עקדת יצחק מציין הפסוק: "וילכו שניהם יחדיו אל באר שבע...." ( בראשית כ"ב ,
פסוק י"ט). מסבירים חז"ל שלמרות שביתו של אברהם היה בחברון, לא חזר לשם
לאחר העקדה, אלא הלך עם יצחק לבאר שבע, וזאת מכיוון שאברהם אבינו פחד
שאנשים יתמהו על כך שיצחק חזר לאחר שהיה אמור לעלות לעולה, ותשלוט בו עין
הרע. לכן הלך לבאר שבע, מקום שאין מכירים אותו. אולם, לאחר ששמע אברהם ששרה
נפטרה, שוב לא היה חשש לעין הרע, מפני שאנשים במצב כזה פחות עסוקים
בלהתפעל ויותר טרודים בלרחם ולנחם, ולכן רק אז חזר לחברון.
עקדת יצחק מציין הפסוק: "וילכו שניהם יחדיו אל באר שבע...." ( בראשית כ"ב ,
פסוק י"ט). מסבירים חז"ל שלמרות שביתו של אברהם היה בחברון, לא חזר לשם
לאחר העקדה, אלא הלך עם יצחק לבאר שבע, וזאת מכיוון שאברהם אבינו פחד
שאנשים יתמהו על כך שיצחק חזר לאחר שהיה אמור לעלות לעולה, ותשלוט בו עין
הרע. לכן הלך לבאר שבע, מקום שאין מכירים אותו. אולם, לאחר ששמע אברהם ששרה
נפטרה, שוב לא היה חשש לעין הרע, מפני שאנשים במצב כזה פחות עסוקים
בלהתפעל ויותר טרודים בלרחם ולנחם, ולכן רק אז חזר לחברון.
(מאמר המשך בנושא מצוי באתר בשם "עין הרע בתנ"ך - מאמר ב')
No hay comentarios:
Publicar un comentario